תוכן הקורס ומטרתו
הפילוסוף הרוסי מיכאיל בחטין החל את עבודתו העיונית בשנות העשרים של המאה העשרים. באותם ימים עבודתו של בחטין פנתה פנייה חדה גם מן הגישה הפילולוגית-היסטורית הקלאסית שהייתה נהוגה בלימודי הספרות בימיו, וגם מן המתודה הפוזיטיביסטית של הפורמליזם הרוסי שהחל את דרכו במקביל. השאלות החדשות שהוצגו בחיבוריו של בחטין נטו מן הפילולוגיה והפורמליזם לאתיקה ולפילוסופיה; התיאוריה שלו חתרה להבין את יסודותיו האפיסטמיים והחברתיים של ייצוג המציאות בספרות. בחטין לימד את קוראיו לחשוב על יחסי מחבר וגיבור כיחסים מוסריים, על הצחוק האנושי כמעשה יצירה, על ז'אנרים כצורות היסטוריות של תקשורת חברתית שהתגבשו לצורות ספרותיות, ועל מעשה הפרשנות כיחס אל הזולת שמקבל צורת חיים בזמן הגדול.
הקורס שלנו ילווה תחנות מפתח בהתפתחות המחשבה של בחטין לאורך המאה העשרים, למן ספריו המוקדמים על המחבר והגיבור ועל הפואטיקה של דוסטויבסקי, דרך דיוניו על הקרנבל ועד לכתביו המאוחרים על בעיית הטקסט ופרשנותו. בחטין אמנם מוכר לקוראים רבים בזכות מושגים כדיאלוג, פוליפוניה, כרונוטופ וקרנבל, אבל קורס זה יאיר קו מחשבה פחות מוכר (ולא פחות חשוב) בחיבוריו הנוגע לשאלה על מהותו של מעשה הפרשנות. דיון נמשך זה של בחטין ניגש לבעיית המתודה במדעי הרוח, נוגע במשמעותה של הבנה כרגע דיאלוגי, עוסק במעמדו של הידע הנרכש בתהליך הפרשני ביחסו לזמן.
מן התלמידות/ים מצופים נוכחות קבועה, הכנה משיעור לשיעור, הגשת מטלת אמצע ובחינת בית בסיום בקורס.
הסילבוס המפורט מפורסם לתלמידי הקורס בלבד
