סילבוס

תוכן הקורס ומטרתו

הערכים של הנאורות, ופיתוחם בהגות של פילוסופים אירופאים מרכזיים, יחד עם אפשרויות חסרות תקדים של אמנציפציה ותחילתו של עידן חילוני, הובילו לצורך עז לניסוח של סינתזה של היהדות והפילוסופיות וערכים של המודרנה. ברור אם כן שהפילוסופיה היהודית המודרנית לא יכלה שלא לעסוק ביצירת מסגרות אינטלקטואליות שיתגברו על המתח הנתפס בין היהדות למודרנה, ובפרט בין האופי האוניברסלי לכאורה של הערכים הנאורים של עידן התבונה לבין היבטים פרטיקולריים לכאורה במסורת היהודית. בתרגיל זה, נתחיל בקריאה של חלקים מהמאמר התאולוגי-מדיני של ברוך שפינוזה, אשר התנגדותו האוניברסליסטית ליהדות היא אולי החריפה ביותר בעדן המודרני, ונקרא בעיון רב את ירושלים של משה מנדלסון, פרקים מתוך דת התבונה ממקורות היהדות של הרמן כהן, ומספר כתבים של מרטין בובר, מתוך ניסיון להבין את הדרכים בהם שלושת ההוגים הללו שאפו להתגבר על המתחים בין האוניברסליזם הנאור ובין היהדות, ונחשוב על משמעות מאמציהם לזהויות יהודיות בנות ימינו.