סילבוס

תוכן הקורס ומטרתו

הקורס עוקב אחר התפתחותה של הפרשנות היהודית בתקופה הבתר-מקראית ובימי הביניים (מהמאה ה-9 ועד המאה ה- 13 לסה"נ), במזרח ובארצות האסלאם. השעורים הראשונים יוקדשו לתפיסת הדרש החז"לית בפרשנות המקרא, תוך הדגמה מטקסטים שונים. בהמשך נתמקד באסכולה המזרחית, ובכלל זה ביחסם של הפרשנים בני ארצות האסלאם למודלים של חז"ל, ובפיתוח שלהם מודלים חדשים בפרשנות המקרא, כל זאת על רקע השפעת הספרות הערבית והתרבות המארחת האסלאמית. נדון באופן פרטני בעבודותיהם של הגאונים: סעדיה ושמואל בן חופני, הפרשנים הקראים, סלמון בן ירוחם, יפת בן עלי, קרקסאני, ופרשנים נוספים מהמרחב של אגן הים התיכון שכתבו את עבודותיהם על המקרא בערבית-יהודית, כגון, אבן בלעם, אבן ג'יקטילה, תנחום בן יוסף הירושלמי, יצחק אלכינזי ועוד. לא נדרשת ידיעת קדם בערבית. הטקסטים (כגון: הקדמות וחלקי פירוש) יילמדו בתרגום לעברית. מטרת הקורס היא להנחות את תלמיד המקרא כיצד יש להיעזר בספרויות אלה כמקורות ראשוניים ומשווים להבנת המחשבה היהודית על המקרא ושיטות הפרשנות שהתפתחו במסגרתה. בהמשך נתמקד בפרשני ספרד שצמחו במרחב האסלאמי כגון רמב"ע, ובאלה שעברו ממנו למרחב הנוצרי אך שמרו על קשר חזק עם המסורת הפרשנית הערבית-היהודית: ראב"ע רמב"ן, רד"ק ועוד. במידת הניתן נדון גם בשיטתו הפרשנית של דון יצחק אברבנאל.