סילבוס

תוכן הקורס ומטרתו

תיאור הקורס: קורס זה יפגיש את משתתפיו עם פרקים נבחרים בתולדות האמנות ובתולדות הצילום בדרום אפריקה, כפי שהתגבשו לקראת תקופת משטר האפרטהייד ואחריו. במסגרת זו, נתחקה אחרי התמורות שחלו בעשייה האמנותית ובפרקטיקות הצילומיות לקראת נפילת משטר האפרטהייד ולאחר מכן. הקורס ייפתח בסקירת 'סיפורה' של דרום אפריקה, תוך התייחסות מתומצתת למאבקים הכרוכים בכיבוש דרום אפריקה ע"י הבריטים והאפריקנרים. ננסה להבין את הנסיבות ההיסטוריות שהובילו להתהוות משטר האפרטהייד הגזעני והדכאני ,ואת התמורות שקידמו את התרופפותו ונפילתו. הקורס אף ינסה לברר באיזו מידה, ובאילו שנים, אפשר לטעון ש'נוצרה חפיפה בין המאבק על (הזכות ליצור) אמנות והמאבק לחולל את קץ האפרטהייד' (פפר 2009).

במשך רוב שנות האפרטהייד, בייחוד לפני שנות השמונים של המאה העשרים, גרמה מדיניות ההפרדה הגזעית והאתנית בין האוכלוסיות בדרום אפריקה לכך, שקבוצות שונות באוכלוסייה התמקדו במסורות התרבותיות שנתפסו כ'ייחודיות' להן. לפיכך, העשייה האמנותית במובן של ?fine art? הייתה נחלתם הכמעט-בלעדית של לבנים ממוצא אירופאי, כשהאוכלוסיות השחורות והמעורבות היו מודרות מפעילויות שנתפסו כ'אמנותית'. עבודות שנוצרו על ידי אמנים שחורים נתפסו כתרבות חומרית או כאומנות ((craft, והייתה הירארכיה גזענית וברורה בין האמנים הלבנים לבין האומנים השחורים. יוצרים שחורים לא זכו לקבל כל הכשרה או חינוך ב'אמנות' (art), ואף נמנעה מהם נגישות לחומרים שהיו מאפשרים להם עיסוק במדיומים אמנותיים מקובלים (למשל, נייר, קנבס, וצבעים לציור, או עץ לפיסול).

הפער בין 'אמנות? לבנה ו'אומנות' שחורה החל להצטמצם מאמצע שנות השמונים של המאה ה-20. בעקבות כך, עבודות שעד אז תויגו כ'אומנות' זכו בהדרגה לאפיון המורכב 'אמנות (ב)מעבר', וזכו להכרה 'אמנותית' ואף נרכשו על ידי קונים לבנים. כך החלה השתלבותם של אמנים שחורים ועבודותיהם בשדה העשייה האמנותית בדרום אפריקה, שהיה עד אז נחלתם הבלעדית של אמנים לבנים.

במסגרת הקורס נכיר מבחר מוסדות קהילתיים שהעניקו לדרום אפריקאים שחורים הכשרה וחינוך באמנות, וכן חלק מהמוזיאונים המובילים והתערוכות המרכזיות בהן הוצגו עבודותיהם של אמנים דרום אפריקאים לבנים ושחורים. נתוודע לאיקונוגרפיות ולסגנונות שונים של עשייה אמנותית שיוצרו בידי אמנים דרום אפריקאים שחורים ולבנים. אלה כוללים את ה-Township Art , ה- Resistance Art, ומבחר מייצג של האמנות הדרום אפריקאית העכשווית, שהינה בעלת מעמד מכובד היום הן באפריקה והן בעולם.

ההיסטוריה של הצילום בדרום אפריקה אופיינה בראשיתה בצילום דוקומנטרי. כך ניסו דרום אפריקאים שחורים ולבנים לתעד, ולהאיץ, את המאבק נגד האפרטהייד. בשנות ה-70 גבר השימוש בסגנון צילום דוקומנטרי בעל אופי חברתי, שביקש גם לשקף את חיי היומיום בקרב דרום אפריקאים שחורים כמורכבים ומגוונים, ולא רק לקדם דימויים סטריאוטיפים של סבל ומסכנות. יש לציין שהיו גם מקרים רבים בהם נוצלה המצלמה לשימושים פוליטיים לטובת האפרטהייד. במסגרת המאמץ לקדם את נפילת האפרטהייד, נוסדו בשנות השמונים מספר קולקטיביים לצילום. נערוך דיון ביקורתי ב"צילום המאבק" כדי לברר באיזו מידה ייצגו דימויים אלה את מלוא רוחב היריעה של חייהם של דרום אפריקאים שחורים לאורך האפרטהייד ולאחר נפילתו. נסיים בניסיון לאמוד את תרומתם האסתטית, השיחנית, והחברתית-פוליטית של אמנים וצלמים שהיו פעילים במאבק נגד האפרטהייד, הן בשדה האמנות, והן בהיסטוריה של הצילום, ונשקול את התובנות העולות מתרומה זו לשיח ההיסטורי של האמנות הגלובלית.