סילבוס

תוכן הקורס ומטרתו

החל משנות ה- 30 של המאה ה-20 פילוסופים והוגים שונים מהפילוסופיה הקונטיננטלית - כגון לאוטמן, קאוואייס (Cavailles), בדיו, דלז, לאקאן, או מייאסו (Meillassoux) - החלו לפתח מחשבה פילוסופית ייחודית בנוגע למתמטיקה, שחורגת מהמחשבה של הפילוסופיה האנליטית לגביה. כך למשל הדגישו לאוטמן וקאוואייס את התהוותה הבלתי נגמרת של המתמטיקה, בדיו את הקשר ההכרחי שלה לאונטולוגיה ומחשבת האירוע, ולאקאן את הדרך שבה החומריות של המתמטיקה מצביעה על המבנה הנפשי של הסובייקט. על איזה רקע תרבותי ופילוסופי פותחו גישות אלו? איזה תפקיד מילאה המתמטיקה במחשבה של הוגים אלו? באמצעות קריאה בכתבי פילוסופים אלו ופרשנים שלהם הסמינר יבחן את הדגש ששמו פילוסופים אלו על המתמטיקה, הבעיות הפילוסופיות שעבורם המתמטיקה מעלה, וכן מה לפי הבנתם מייחד אותה מתחומים אחרים של המחשבה האנושית.