סילבוס

תוכן הקורס ומטרתו

השאלה "מהי הלשון?" עומדת במרכז העניין של מסורות שונות בפילוסופיה ובמדעי הלשון. מבחינתה של הפילוסופיה, הלשון מספקת הזדמנות להציץ לתווך שבין המחשבה והעולם. ככזו, היא צהר לתופעות אנושיות ייחודיות הנפרשות מן הלוגוס, עבור בהוראה (הרפרנס) והמעשה הלשוני (פעולת הדיבור), ועד לעיצוב הלשוני של יחסי הכוח הפוליטיים (האינטרפלציה למשל).

מבחינתה של הבלשנות, החידה הגדולה שמציבה הלשון מתגלמת ביחס בין הריבוי הלשוני ואחדות הלשון, היינו, שאלת קיומה של מערכת לשונית אחת המבטאת את הכשירות הלשונית של האדם. הלכה למעשה, הלשון מופיעה בעולם כריבוי וכהבדל ? ריבוי של שפות, מבעים, שימושים, מילים ומערכות תחביר ? ואילו האינטואיציה שלנו, כמו גם העובדות הביולוגיות, מאפשרות לנו לדבר על אובייקט אחד ומאוחד ? הלשון בה' הידיעה. אולם בעולם ובחיי היומיום אנו נפגשים לעתים קרובות יותר בשפה, זו המשמשת לתקשורת ? ופחות בהפשטה התיאורטית המכונה לשון, על כלליה התחביריים והעדויות לממדיה האוניברסליים.

היחסים בין השפה והלשון הם מקור למתח מתמיד בין הפילוסופיה, הבלשנות התיאורטית ומדעי החברה העוסקים בשפה (כמו מדעי התקשורת, חקר השיח הביקורתי או ענפים שונים בבלשנות השימושית ובמדעי החינוך). השאלה "מהי הלשון?" הולכת אם כן ומסתעפת ככל שאנו מביאים בחשבון את מסורות הידע השונות שחקרו את התופעות הלשוניות ותהו על קנקנן.

בסמינר נקרא טקסטים של פילוסופים, דקדקנים ובלשנים (בעיקר מן המאה ה-19 עד היום). נתמקד בכמה מן הסוגיות הקלאסיות שהעסיקו בלשנים, פילוסופים וסוציו-בלשנים ונחלץ מהן את התשובות השונות שניתנו לשאלה "מהי הלשון?".