סילבוס

תוכן הקורס ומטרתו

מרחב מקום וסביבה הן שלוש דרכי הסתכלות וחקירה שפותחו במהלך השנים בתחום הגיאוגרפיה האנושית. המרחב מבטא את ההסתכלות האובייקטיבית, את מערכת הקואורדינטות שבמסגרתה מתקיימת הפעילות האנושית. המקום מבטא את התחושה הסובייקטיבית והאינטימית שנוצרת בין אדם לביתו, שכונתו, עירו או ארצו, ואילו הסביבה היא התבנית, הסובב התרבותי-חברתי-פיסי שבמסגרתו, מבנהו וחוקיו מתקיימת הפעילות האנושית.

לבד מהיותה דיסיפלינה בפני עצמה, הגיאוגרפיה האנושית מהווה גם את הבסיס התיאורטי של תכנון עיר ואזור. לכן, המושגים מרחב, מקום וסביבה קשורים קשר הדוק אל שלוש הגישות המרכזיות שפותחו במהלך השנים בתחום התכנון. המרחב קשור אל הגישה המכניסטית-הנדסית שתופסת את החברה וסביבתה הפיסית כמכונה משוכללת שניתן להנדס אותה; המקום קשור אל הגישה החוויתית שרואה בחוויה הישירה את נקודת המוצא לתכנון; ואילו הסביבה קשורה לגישה המערכתית התופסת את החברה, התרבות והסביבה הפיסית כ"שלם שהוא יותר מסכום חלקיו".

שלוש דרכי ההסתכלות הללו עברו במהלך המאה ה- 20 מהפך: במשך רוב רובה של המאה הן היוו את אבני היסוד של המודרניזם, את הבסיס לאמונה ולתקווה ביכולתו של האדם המודרני ליצור חברה, תרבות, מרחב, מקום וסביבות פיסיות טובים יותר. בשליש האחרון של המאה ה-20 ובעשורים הראשונים של המאה ה-21 הן הפכו להיות אבני המשחק של הפוסט-מודרניזם, השלב החדיש של המודרניזם, או זה שלאחריו, שנכזב מן האידיאולוגיות והתקוות הגדולות ורואה במרחב, במקום ובסביבה משחקי מילים, ציטוטים וייצוגים, שעשועים אינטלקטואליים רגעיים, הווה מתמשך שאינו מוביל למטרות נשגבות. לאחרונה, המרחב, המקום והסביבה נתפסים כתוצרים שונים של אינטראקציה ספונטאנית בין מיליוני האנשים הפועלים ורוחשים בסביבת האדם כהיבטים שונים של העיר כמערכת מורכבת בארגון עצמי.

במהלך הקורס נבחן את שלוש דרכי ההסתכלות הללו ואת הדרך בה הן באות לידי ביטוי בתחומים השונים של הגיאוגרפיה האנושית ובהקשר לתכנון, מרחב, מקום וסביבה.

נושאי הלימוד המרכזיים: מבוא (שבוע 1), מרחב (שבועות 2,3,4), מקום (שבועות 5,6), סביבה ותבנית (שבועות 8,7), תכנון עיר, אזור וסביבה (שבוע 9), גיאוגרפיה קוגניטיבית (שבועות 11,10), העיר כמערכת מורכבת בארגון עצמי (שבועות 12,13), סיכום (שבוע 14).